עברו שנים עשר חודש מיום פטירתו של מר שלמה בן אברהם שריפי. וביום השנה לפטירתו נערכה אזכרה לעילוי נשמתו, בביתו של יעקב בנו. כל החברים התאספו לתפילת מנחה במנין. ומיד לאחר התפילה נמסר שיעור במשנה לעילוי הנשמה, לזכרו.IMGP0465.JPG לאחר השיעור סיפר בנו של הנפטר על החלטתו, על הקפדה מיוחדת, לבוא כל יום פעמיים ביום, אפי' אם זה כרוך בקשיים גדולים, לבית הכנסת להתפלל ולומר את הקדיש. החלטה זו כך סיפר, באה בעקבות זה שחווה בילדותו איך אביו המנוח שלא ידע עברית טוב, התאמץ לבוא לבית הכנסת,  ולומר את הקדיש אפי' שזה עלה לו בקשיים מרובים. בעקבות דוגמא אישת מאביו, קיבל על עצמו גם להמשיך במסורת זו,במסירות נפש. בהמשך סיפר איך פעם נסע לחופשה בספינה עם חבר טוב, וכשהגיע הזמן לתפילת מנחה כאב לו על כך שלא יכול לומר את הקדיש במנין, ולפתע הוא מבחין מהצד השני של הספינה מישהוא שנראה לו יהודי דתי, וניגש אליו ומספר לו על רצונו למנין. ואז מתברר דרך אותו יהודי שיש לו עוד בדיוק 7 חברים אתו על הספינה. וכך יכלו לערוך את המנין ולומר את הקדיש.IMGP0463.JPG

 זו שכרה של מצווה מי שלוקח על עצמו החלטה טובה ה' תמיד נמצא בעזרתו!

תהא נשמתו של שלמה בן אברהם צרורה בצרור החיים