שאלה:

בעלי פשוט לא קולט. אמש הוא הגיע הביתה שעה מאוחר בלי שהוא אפילו צילצל שהוא יגיע באיחור. זו הפעם החמישית שהוא עושה את זה, ואנו נשואים רק שלושה חודשים! אולי זה נראה קטנוני, אך זה מאוד מרגיז אותי. אני לא רוצה שהוא יראה אותי כאישה נודניקית. מה עליי לעשות?

תשובה:

אולי הדבר מאכזב, אך נשמע שבעלך מתנהג כמו בחור די נורמלי, וגם את נשמעת די נורמלית. לכן אתם נתקלים בבעיה הזו.

יש משהו שעלייך לדעת על גברים. הם טיפוסים מתבודדים. להיות במערכת יחסים הוא דבר לא טבעי עבורם. הם לא חושבים אוטומטית על האופן שבו מעשיהם משפיעים על מישהו אחר. המצב הרגשי המהווה ברירת מחדל אצל גבר, הוא בדידות.

דבר זה אינו נכון ביחס לנשים. לאישה יש תחושה פנימית של יחסים, של חיבור עם אחרים. אישה משתפת אחרים במה שעובר עליה ומתחברת באופן טבעי עם אחרים. גבר לא עושה כך. היא ישות של יחסים, והוא – ישות בודדת.

כמובן שזו הכללה גדולה לומר שכל הגברים הם "מתבודדים" וכל הנשים הן "יוצרות קשרים", והכללות אף פעם אינן מדויקות. אך לומר שהכללות אף פעם אינן מדויקות זו הכללה לכשעצמה, ולפיכך אף היא לא מדויקת. לכן, בואו נכליל: אמנם קיימים חריגים רבים לכלל זה, אך באופן כללי ניתן לומר שמצבו הטבעי של הגבר הוא להיות בגפו, ואילו מצבה הטבעי של האישה הוא להיות בקשר זוגי.

לתיאוריה זו יש בסיס איתן, שתחילתו בקדמת דנא, באדם הראשון ובאישה הראשונה, אדם וחווה.

אדם נברא לבדו. מצבו המקורי היה כשל רווק, אך חווה נבראה מאדם. היא מעולם לא הייתה רווקה. חווה, מעצם טבעה, הייתה יצור של יחסים, שכן היא נבראה כשבן-זוגה לצדה. הייתה לה תחושה מולדת של חיבור הדדי, והיא ידעה אינטואיטיבית שאנו לא לבד בעולם הזה, שמעשינו משפיעים על אחרים, ושאנו יכולים וצריכים להיות רגישים לסובבים אותנו. תחושה זו באה מתוככי הווייתה, שכן היא מעולם לא הייתה לבד. אך לאדם היה כל זה בבחינת חידוש. היה עליו ללמוד מה משמעותה של מערכת יחסים וכיצד להיות מודע לאדם אחר ולהתחשב בו, שכן בבסיסו הוא היה יצור בודד.

אדם הוא הגבר האולטימטיבי, וחווה – האישה האולטימטיבית. וכך, עד היום, נשים הן ישויות של יחסים, ואילו הגברים הם יצורים בודדים. אין זאת שכל הנשים טובות ביצירת קשרים, ואף לא שכל הגברים הם נזירים ללא תקנה, אלא שסביר יותר שנשים יידעו איך ליצור קשר עם אחרים, ואילו גברים – סביר יותר שיידעו איך לשמור את רגשותיהם לעצמם.

לפיכך, לבעלך אין מושג מדוע את נרגזת כל כך כשהוא מגיע מאוחר הביתה. הוא עשוי לחשוב, "למה היא לא יכולה להעסיק את עצמה עד שאגיע? האם היא כל כך חסרת בטחון שהיא לא מסוגלת לדאוג לעצמה לשעה?" מה שהוא עדיין לא מבין הוא, שהוא – מתבודד, ואילו את – מקשרת. אינך זקוקה שהוא יהיה אתך פיזית כל הזמן, אך רגשית, הוא צריך להיות אתך כל הזמן. אם הוא רק יתקשר לומר שהוא מאחר, לא היית חשה בודדה, כיוון שהוא הראה לך שהוא אוהב אותך, שאיכפת לו ממך ושהוא יצר עמך קשר.

משימתה של חווה הייתה לעזור לאדם לצאת מן הבידוד וללמוד כיצד ליצור קשר עם אחרים. גם את צריכה לעשות זאת. הסבירי לבעלך, שהבעיה מבחינתך איננה העובדה שהוא מאחר, אלא העובדה שהוא לא מתחשב בך מספיק כדי לספר לך שיגיע מאוחר. עזרי לו להבין שהוא כבר לא לבד, והראי לו כמה יפה העולם כשחולקים אותו עם אדם אחר. תני לזה זמן. לא תוכלי לרפא בדידות קיומית בן-לילה. אך אם תתמידי, בעדינות ובאהבה, הוא יפתח את המקום הבודד הזה שבתוכו וייתן לך להיכנס, ואז תוכלו לחלוק זה עם זו את חייכם בגן-העדן הפרטי שלכם, ושוב לא תהיו בודדים לעולם.