הרקע לקריעת ים סוף

לאחר עשרות שנים של עבדות והתעללות קשה על ידי המצרים, מתגלה בורא העולם למשה רבינו ומבשר לו כי עם ישראל עומד להיגאל. הוא מצווה עליו להופיע בפני פרעה מלך מצרים ולבקש ממנו אישור יציאה ממצרים לשלושה ימים בלבד, כדי לעבוד את האלוקים במדבר. לפי התכנית, פרעה לא יעניק את האישור המבוקש וכעונש הוא יקבל עשר מכות, בתומם הוא ישחרר את בני ישראל ממצרים.

התכנית מתנהלת למישרין. משה נפגש עם פרעה ומבצע בפניו ניסים שונים, אך פרעה מסרב לתת ליהודים לצאת מארצו.

מכה אחרי מכה נוחתת על המצרים: היאור הופך לדם, הארץ מלאה צפרדעים, גופם מתמלא בכינים... המכה העשירית והקשה מכולן הייתה כאשר בכורות מצרים מתו באמצע הלילה. פרעה נכנע, קרא למשה ולאהרן והודיע להם: האישור בידכם! צאו ממצרים ולכו לעבוד את אלוקיכם!

היהודים יצאו סוף-סוף ממצרים, אך לא היו להם אף כוונות לשוב אליה. בהנהגת משה רבינו, הם יצאו לעבר המדבר כשהם חופשיים ומאושרים. מבחינתם, הם לעולם לא ישובו לראות עוד את מעבידיהם האכזריים, לנצח.

אבל לאלוקים היו תוכניות אחרות. הוא הורה למשה להוביל את העם בדרך מסויימת ולחנות מול ים סוף. "כאשר פרעה יראה זאת הוא יחשוב שעם ישראל טועה בדרכו והוא ינסה לרדוף אחריכם; או-אז אראה לו את ידי הגדולה" אמר האלוקים.

ואכן, רק ימים ספורים לאחר שחוו על בשרם את מכת הבכורות, החליטו המצרים בהנהגת פרעה לרדוף אחרי היהודים כדי להפוך אותם שוב לעבדים. המצרים היו מעודדים במיוחד מן העובדה שהמיקום האסטרטגי של עם ישראל היה גרוע במיוחד ויאפשר להם ניצחון קל ומהיר.

כאשר עם ישראל הבחינו כי צבא מצרים בעקבותיהם, הם נכנסו לפאניקה. "מה זאת עשית לנו?" הם קראו לעבר משה רבינו. "היה עדיף שנמות במצרים מאשר למות במדבר!"

"עוד תראו את ישועת ה'!" קרא לעברם משה. "זו הולכת להיות הפעם האחרונה בה תראו את מצרים. לא נצטרך להילחם בהם כי האלוקים ילחם עבורנו" הוא מבטיח להם.

קריעת ים סוף

האלוקים פוקד על משה רבינו:

"דבר אל בני ישראל ויסעו!" – להתקדם קדימה, לתוך הים! "הרם את מטך, ונטה את ידך על הים ובקעהו, ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה!"

משה רבינו מרים את יד ימינו והים נקרע לגזרים. עם ישראל צועד בתוך הים כאשר מאחוריהם עומד ענן המגן עליהם מפני המצרים. החיילים המצרים ההמומים רצים בעקבות בני-ישראל בים הקרוע לגזרים, אך כאשר היהודי האחרון הגיע אל שפת הים משה שב ומרים את ידו על הים והים שב ונסגר על המצרים.

מלאי תודה ושבח לאלוקים, משה רבינו ובני ישראל שרים שיר לבורא העולם, ומרים, אחות משה, שרה יחד עם נשות ישראל שיר משלה יחד עם תופים ומחולות.

להלן מדרשים שונים העוסקים ביציאה ממצרים, קריעת ים סוף ושירת הים.

מדוע הוביל האלוקים את עם ישראל אל המדבר?

בני ישראל יכלו לצאת ממצרים בשתי דרכים: האחת הובילה לארץ פלישתים, השניה הובילה אותם למדבר. הפסוק1 מציין כי האלוקים הוביל אותם במדבר מחשש כי מלחמה בפלישתים תגרום להם להתייאש ולשוב למצרים.

המדרש2 מביא סיפור נוסף:

שלושים שנה לפני יציאת מצרים, שלושים אלף בני שבטי אפרים נמלטו ממצרים. הם ערכו חישוב מוטעה על פיו הגיעה העת לקיום ההבטחה האלוקית כי הם ייגאלו. בני אפרים יצאו דרך ארץ פלישתים שם נלחמו בהם המקומיים והרגו אותם.

בורא העולם חשש כי לו יראו היהודים את עצמות אחיהם שמתו בנסיון הבריחה הקודם, הדבר ירפה את רוחם ויגרום להם לשוב למצרים.

ועוד הסבר3 נאמר על כך: לו היה עם ישראל נכנס ישירות לארץ, הם היו מתעסקים בעבודת האדמה ומזניחים את לימוד התורה. לפיכך הוביל אותם האלוקים במדבר כדי שהם ילמדו את התורה ויהגו בה, ולא יטשוה גם לאחר הכניסה לארץ.

כיצד הגיבו היהודים למרדף צבא מצרים?

כאשר שמעו היהודים שצבא מצרים רודף אחריהם, הם הגיבו בדרכים שונות.

הייתה קבוצה שביקשה לשוב למצרים; אחרים טענו כי אסור להם להיכנע וכי עליהם להילחם במצרים; הייתה קבוצה שטענה כי יש להתפלל לבורא העולם, וקבוצה אחרת ביקשה להתאבד ולקפוץ לתוך הים.

בדבריו משה הגיב לכולם גם יחד. "ויאמר משה אל העם אל תיראו, התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום, כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"

לקבוצה שביקשה להתאבד אמר משה: אל תיראו, התיצבו וראו את ישועת ה'. לקבוצה שביקשה לשוב למצרים הבטיח משה כי הם לא ישובו לראות שוב את המצרים. "ה' ילחם לכם" הוא אמר לאלו שביקשו לצאת למלחמה, "ואתם תחרישון" – כעת זה לא הזמן המתאים לעצור ולהתפלל לבורא העולם4.

עוד מדרשים:

* כאשר בא משה וביקש לקרוע את הים, אמר לו הים: האם אני ייקרע מפני ציוויך? הלא אני גדול ממך, שכן אני נבראתי ביום השלישי למעשה בראשית, ואילו אתה – בן אדם – נבראת ביום השישי למעשה בראשית.

כששמע זאת משה הלך אל האלוקים ואמר: אין הים רוצה להיקרע! נתן הקדוש ברוך הוא את ימינו על יד ימינו של משה, ראה זאת הים וברח5.

* נאמר בפסוק "ויבקעו המים", ולא "ויבקע הים." מכאן שכאשר נבקע ים סוף, כל המעיינות ומאגרי המים נחצו לשנים6.

* עוד נאמר בפסוק "ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה." אם הם פסעו ביבשה, מדוע כתוב שהם הלכו בים? ואם הם שחו בים, מדוע נאמר כי הם הלכו ביבשה? מכאן אתה למד שבני ישראל החלו לפסוע בתוך הים, ורק כאשר המים הגיעו לחוטמם נקרע הים לגזרים.

* במעמד קריעת ים סוף הייתה התגלות אלוקית נשגבה כל-כך, שראתה שפחה פשוטה על הים מה שלא ראה הנביא יחזקאל בחזיונותיו.